פעם אחת היה עץ...
והוא אהב ילד קטן אחד.
וכל יום הילד היה בא
ואוסף את העלים של העץ
ועושה מהם כתרים ומשחק במלך היער.
הוא היה מטפס על הגזע
ומתנדנד לו על הענפים
ואוכל תפוחי עץ.
והם היו משחקים במחבואים.
וכשהילד היה מתעייף, הוא היה נרדם בצלו של העץ.
והילד אהב את העץ...
מאוד מאוד.
והעץ היה מאושר.
(העץ הנדיב, עמ' 3-25, מאת של סילברסטיין. תרגם: יהודה מלצר. בהוצאת "מודן הוצאה לאור")
את חצי מהספרים שלי יש לי גם בשפת המקור.. תתרגלו!
רובם אגב, סדרת "הארי פוטר" שאותם כנראה תפגשו החל מהשבוע הבא...
Once there was a tree…
and she loved a little boy.
And every day the boy would come
and he would gather her leaves
and make them into crowns and play king of the forest.
He would climb up her trunk
and swing from her branches
and eat apples.
And they would play hide-and-go-seek.
And when he was tired, he would sleep in her shade.
And the boy loved the tree…
very much.
And the tree was happy.
(The Giving Tree, p.2-25, by Shel Silverstein. HarperCollins Publishers)
דרך אגב, למי שכמוני תהה למה באנגלית מתייחסים לעץ כ-she ולא- it אז שאלתי את דודה שלי (אמריקאית מלידה -עד כמה שידוע לי..) והיא הסבירה לי שזה מה שנקרא אצלנו "האנשה".. אבל אולי זו רק אני שמספיק חנונית בכדי להתעניין..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה